מלבד הבעיות הגופניות הנובעות מהרבעת הכלבים, יש נזקים נוספים הפוגעים באופן ישיר בשלום הכלב.

לאדם דרישות שונות לגבי תכונות הכלב. אלו פוגעות ביכולת הביטוי של הכלב,כך שלא ניתן לו לבטא את תכונות התנהגותו הטיבעית.

תכונות ההתנהגות אשר ניפגעות הינן בתחומים:

*מזון

*הוצאה לטיול

*תנועה

*התנהגות חברתית

*התנהגות מינית

 

מזון

בעל הכלב הוא הקובע מתי, כמה, באיזו תדירות, ואת סוג המזון אשר כלבו יקבל.

 

הוצאתו לטיול

בעל הכלב הוא הקובע באיזו תדירות, כמה זמן ישהה הכלב בחוץ. הכלב מוצא לטיול בזמן המתאים לבעל הכלב. לעיתים קרובות חייב הכלב להיות קשור ברצועה, דבר המונע ממנו תנועה חופשית כרצונו.

 

תנועה

לרוב הכלב מוגבל במרחב התנועה החופשית בבית.משום שגודל החדר (לרוב קטן) והרהיטים שבו מהווים מכשול לכלב אשר מטיבעו רגיל לשחק ולרוץ בחופשיות רבה.

 

תשומת לב

הכלב מקבל תשומת לב רק בזמן המתאים לבעליו.כמובן שקיימת אינטראקציה בין הכלב לבעליו, אך כשלבעל הכלב אין רצון בכך, הרי שהכלב אינו מקבל את תשומת הלב אותה הוא מבקש.

 

התנהגות חברתית

הכלב הינה חיה חברותית, אשר רגיל להיות חלק מן הקבוצה אליה הוא משתייך.

כשהכלב מצתרף למשפחה, הריהו מקבל את המקום התחתון בהיררכיה הקבוצתית \ משפחתית.

לא כל הכלבים מסכימים לקבלת מקום זה כמובן מאליו. דבר שגורם לקונפליקטים שלעיתים יוצאים מכלל שליטה (למשל עם ילדים).

הקשר עם בני מינם בדר"כ מוגבל. הכלב מטיבעו הינו חיה חברותית החיה בקבוצה   עם כלבים נוספים. בעוד מקומו במשפחת בני האדם שונה.

לאדם יש בד"כ כלב אחד. בכך מוגבל ביטוי התנהגותו הטבעית של הכלב כלפי בני מינו.ההתנהגות הטיבעית של הכלב אינה עולה בקנה מידה אחד עם ההתנהגות המצופה ממנו ע"י בני האדם, כאשר הכלב מהווה חלק מהמשפחה האנושית.

 

הכלב לא יכול לבטא את התנהגותו הטבעית כלפי בני מינו.

במקום זה נאלץ לנהוג לפי הצפיות של בעליו האדם.