איך הכלב הפך לחיית לוויה
מוצאו של הכלב הוא כנראה מן הזאב האפור. ההוכחה הראשונה לקשר הזאב עם האדם היא מלפני 10,000-15,000 שנים. מי משניהם היה ראשון ליצירת קשר, האדם עם הזאב או הזאב עם האדם, איננו יודעים. בכל אופן שניהם יצאו נשכרים מן הקשר הנוצר.האדם השתמש בזאב לצייד,כמשגיח על העדר ולהתראה מפני אוייב. בתמורה דאג האדם למזונו של הזאב. הזאב הינו חיה חברותית. כמו האדם גם הוא חי בקבוצה, חיים עם הזאבים האחרים שבעדר.עדר בו יש דרגות חברתיות,בהן כל אחד יודע את מקומו בקבוצה, שלה יש זאב מנהיג.התכונה החברתית של הזאב לקבל מנהיגות הינה תכונה חיובית שעזרה כנראה לזאב לקבל את מרות האדם עליו ולראות בו את מנהיגו.עם הזמן עלו ציפיותיו של האדם מהזאב בנוגע להתנהגותו ומראהו. בימי הביניים החלו בני האדם לראות בבעלות על הכלב סמל למעמדם.הכלב סיפק לאנשים תדמית.מאז החלו קיימים מאות גזעי הכלבים. הכלבים גודלו והורבעו לפי גודל, אורך, צבע, מבנה הראש, התנהגות , וכמה הם ניתנים לליטוף.זהו מצב הדברים גם בימינו אנו, ומכאן אנו מגיעים לכלב בן זמנינו.
|
